על רקע הדיווחים על מחסור ארצי בתרופת Slow-Deralin המשמשת בין היתר לטיפול במיגרנה, מתייחס ד"ר פיוטר מליקוב, מנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, לדיון הציבורי סביב התרופה ומדגיש כי מדובר בתכשיר ותיק שפחות מומלץ כיום כטיפול מועדף למיגרנה לפי ההנחיות העדכניות בעולם
לדברי ד"ר מליקוב, סלואו דרלין היא למעשה תרופה המבוססת על פרופרנולול, חוסם בטא שפותח בשנות ה־50 במקור לטיפול בלחץ דם גבוה ודופק מהיר. למרות שבמשך השנים נעשה בה שימוש גם למניעת מיגרנה, מדובר בטיפול ישן יחסית עם מגבלות רבות והתוויות נגד משמעותיות. "התרופה אינה מתאימה לחלק ניכר מהמטופלים בשל תופעות לוואי ומצבים רפואיים נלווים", אומר ד"ר מליקוב, "ישנן התוויות נגד רבות לשימוש בתרופה ובהן אסתמה, לחץ דם נמוך, דיכאון, הפרעות מסוימות בקצב הלב ומצבים רפואיים נוספים. מעבר לכך, לפי מחקרים ועדויות שפורסמו לאורך השנים, היעילות של פרופרנולול בטיפול במיגרנה אינה גבוהה".
ד"ר מליקוב מציין כי גם בהנחיות הבינלאומיות העדכניות לטיפול במיגרנה, מצוין כי העדויות ליעילות פרופרנולול עבור מיגרנה חלשות יחסית, בעוד שטיפולים חדשניים יותר זוכים לתמיכה מחקרית רחבה יותר. "הטיפולים שנחשבים כיום למוכחים ומתקדמים יותר במניעת מיגרנה הם טיפולים נגד CGRP, כגון גפנטים וטיפולים ביולוגיים הניתנים בזריקות תת עוריות או עירוי תוך ורידי, וכן טיפולי בוטוקס למניעת מיגרנה. אלו טיפולים שפותחו במיוחד עבור מנגנון המחלה, בניגוד לחוסמי בטא שמנגנון ההשפעה שלהם על המיגרנה לא לגמרי ברור". עוד הוא מוסיף כי במסמכי ההנחיות הבינלאומיים קיימת סקירה נרחבת של ההיסטוריה הטיפולית בחוסמי בטא, כולל מטא-אנליזות המצביעות על חולשה יחסית של הראיות המחקריות התומכות ביעילותם למיגרנה.