בין נוסטלגיה לגירוש
מדריד, עיר הבירה של ספרד, ממוקמת בלב מדינה. מדריד שופעת גנים, מזרקות, בתי קפה ומוזיאונים וכולם ביחד יוצרים עיר בעלת צבעים רבים וחיים תוססים. יהודי הצועד ברחובותיה לא יכול, לדעתי, שלא להתייחס לזיכרון לתקופת האינקוויזיציה המרחף מעל "פלאזה מאיור", הכיכר בה בוצעו ההוצאות להורג (אוטו דה פה) של היהודים.
ההיסטוריה היהודית על אדמת ספרד כוללת את התקופות המפוארות ביותר שעברו על העם היהודי מצד אחד, אך גם הטרגיות ביותר מצד שני. התקופות הטרגיות היו מאופיינות ברדיפה דתית, בעבדות, בעלילות דם, באינקוויזיציה ובגירוש ע"י השלטונות הספרדים הנוצרים. לעומת זאת, הייתה גם תקופת "תור הזהב" בה פרחה יהדות ספרד, במשך מאות שנים, תחת שליטה מוסלמית ונוצרית.
לאחר כאלפיים שנה, תולדות יהודי ספרד על אדמה זו נפסקו עד סוף המאה התשע-עשרה. היהודים והיהדות נעלמו כליל מאדמת ספרד ומחצי האי האיברי. היהודים גורשו, האנוסים הסתתרו בביתם והתרבות היהודית נעלמה אף מהמוזיאונים. אולם, לפני כמה עשורים, כבדרך נס, היהודים החלו לשוב לספרד ולחיות בה כיהודים.
כיום מתהווים חיים יהודיים חדשים על חורבות העבר לאחר חלל ריק של ארבע מאות שנה בין העבר להווה, מאות שנים שבהן לא דרכה כף רגלו של יהודי בספרד ובנותיה, עד כדי כך שכיום אין כמעט קשר היסטורי בין חיי היהודים בספרד בעבר לבין החיים היהודיים הקיימים כיום.
ראשית הישוב היהודי
איש אינו יודע לקבוע במדויק את השנה של ראשית הישוב היהודי בספרד, אולם ברור כי הוא החל לפני אלפיים שנה ויותר. ככל הנראה המתיישבים היהודים הראשונים הגיעו יחד עם הפיניקים שגילו את ספרד במסעותיהם הנועזים. גם אם נניח שיהודים הגיעו יותר מאוחר, הם ישבו בספרד כאשר זו הייתה חלק מהאימפריה הרומית.
היהודים חוזרים
ככל שידוע לנו לפני 1834, שנת ביטול חוקי האינקוויזיציה, לא היו יהודים בספרד. רק במחצית השנייה של המאה התשע עשרה חל מפנה אשר הביא לחזרתם, טיפין טיפין, של היהודים לספרד. בשנת 1877 היו 406 יהודים בכל ספרד מתוכם 31 במדריד. בשנת 1900 היו כאלף יהודים בספרד.
בראשית המאה ה-20 נמשכה הגירת היהודים לספרד והפעם התיישבו בעיקר במדריד בירתה של ספרד. יהודים הגיעו בעת מלחמת עולם הראשונה לספרד ומצאו בה מחסה. בין המהגרים לספרד היה המנהיג הציוני הדגול מרקס נורדאו אשר בפרוץ המלחמה גורש מפריז ועד תום המלחמה ישב בספרד.
נדמה שלמרות שהיהודים בספרד הם חדשים, האנטישמיות היא עתיקת יומין. היהודים השתנו והם אינם המשך רציף של היהודים שהיו בה בעבר, אבל היחס העוין כלפיהם לא השתנה. מאות שנים של פעילות קתולית תיאולוגית, ציבורית ופיזית נגד היהודים השאירה את חותמה על תושבי המדינה, ולא ניתן למחוק אותה במחי יד.
האנטישמיות בספרד היא כה עמוקה, עד כי עד היום היא נשמרת במנטליות של האנשים, במושגים בשפה הספרדית ובסטריאוטיפים אנטישמיים שלא ניתן לעקור מהתרבות המקומית. זאת לא בגלל המוסלמים החדשים שהיגרו אליה כמו בשאר מדינות אירופה, אלא בגלל הנוצרים הוותיקים שלה לאורך ההיסטוריה.
עד היום השם "יהודי" כולל בתוכו את כל אותם אנשים שהם שנואי נפשם של הציבור, כגון: זרים, בוגדים, כופרים ומתנגדים פוליטים.
על המילה "יהודי" נכתב במילון של האקדמיה עד שנת 1956: "קמצן ומלווה בריבית".
הביטוי "חודיאדה" בספרדית, פירושו לעשות מעשה יהודי. עד היום בסלנג הספרדי, כאשר אדם מבקש להגיד 'אל תרמה אותי', הוא אומר: 'אל תעשה לי חודיאדה'.
***
באופן מפתיע, לרפובליקת ספרד היה חלק בהצלה של יהודים רבים במלחמת העולם השנייה. ב-1924 נתפרסם צו אשר העניק אזרחות ספרדית לכל אדם ממוצא ספרדי, בעיקר בארצות הבלקן. צו זה הציל יהודים רבים במלחמת עולם השנייה, כיוון שמצאו בספרד מקום מקלט. ספרד פעלה לשחרור יהודים ממוצא ספרדי ממחנות ההשמדה. כך נוצר מצב ייחודי ומעניין שכאשר חודשה הקהילה בספרד לאחר מלחמת עולם השנייה, רוב היהודים בקהילה היו ממוצא אשכנזי.
היהודים במדריד כיום
בספרד חיים כיום כ-30.000 יהודים. שני המרכזים העיקריים של יהדות ספרד הם מדריד, בה חיים כ-15.000 יהודים וברצלונה. אולם, קיימות עוד כ-10 קהילות נוספות קטנות או קטנות מאוד המואחדות כולן תחת "איגוד הקהילות היהודיות של ספרד".
לקהילה יש כיום שישה בתי כנסת, כמו כן, יש קהילה קונסרבטיבית, בית ספר יהודי יומי, מקווה, מסעדה כשרה, כולל ללימוד תורה, מוצרים כשרים, רבנות מרכזית וכל הדרוש לקיום חיים יהודיים.
את הדילמה העמוקה שחשים היהודים הגרים בספרד שמעתי מאחד מוותיקי הקהילה: "האינקוויזיציה עדיין לא עזבה אותנו. אנו חושבים עליה, חיים בצילה וזוכרים את קרבנותיה, אבל מתפללים לחיים טובים יותר ולעתיד ורוד יותר במדינה".
rabanim@ots.org.il
הכתבה באדיבות עלון שבתון