פה ושם אני נתקלת בפרסומות לטיולים מאורגנים כשרים. כמעט בכל הפרסומות חוזר מוטיב הטונה בסגנון כזה: נמאס לכם לסחוב טונה? נמאס לכם לאכול קרקרים ושימורים? ויש חברה שהגדילה לעשות והוסיפה תמונה של מזוודה מלאה בשימורים, במקום צילומים של נופי האזור ולובי המלון. אתם תקועים בשנות התשעים. חברים! העולם מטייל אחרת היום.
אם פעם הזמינו כרטיס חצי שנה מראש ב 500 דולר, קנו נעלי ספורט נוחות ומדריכים של שיחור, היום אנחנו מזמינים כרטיסים שנה מראש או שעתיים מראש, 500 דולר נחשב מחיר לא משהו (אצלי לפחות).
אני זוכרת את הפעם הראשונה שנסעתי עם חברות לאירופה, חודש התלבטנו לאן נוסעים, התייעצנו עם סוכנת נסיעות, הזמנו כרטיסים פנימיים, קיבלנו פנקס שלם של כרטיסים בנרתיק PVC הנושא את שם סוכנות הנסיעות.
שבוע לפני הטיסה ארזנו, בגדים נוחים במיוחד, החלפנו דולרים, לווינו מהדודה חגורת כסף (ברורשמתחת לכרס זה המקום הכי בטוח לשטרות), החלפנו דולרים להמחאות נוסעים. והכי חשוב, ארזנו הרבה טונה עם קרקרים ביצים קשות ושפורפרת דבק מגע שמשום מה התעקשו לקרוא לה "מלבין קפה".
בחו"ל ישנו במלונות זולים שהבת דודה של השכנה המליצה עליו (אלפא פריז) אכלנו הרבה פירות וטונה וקיללנו את הגויים ימ"ש שבולסים במקדונלדס. אני זוכרת איך אוויר האלפים עורר לי את התיאבון, ורעבתי!!!!! ובמלון היהודי הסמוך מכרו ארוחה קמצנית במלא פרנקים שוויצרים. הייתי מוכרת כליה בשביל שווארמה.
אבל הזמנים השתנו, הטיסות המוזלות, האינטרנט, בוקינגair bnb, , וביקום מקביל (פ"ת) נולדו לנו כמה ילדים שיהיו בריאים, הם והתיאבון שלהם גם.
אז בשנים הראשונות לא נסענו לחו"ל, כי כולם אומרים ש"זה קשה עם ילדים", ו"מי לוקח ילדים לחו"ל", והכי אהבתי את "מה הם מבינים? תביאו להם מתנות".
ואז קיץ אחד נפל לנו האסימון, לקחנו צימר באוסטריה, בעיירה מדהימה שפעל בו מלון יהודי. ארזנו אוכל יבש, תבלינים, שמן וכלים חד פעמיים, מחבת חלבי וסיר בשרי. בצידנית ארזנו נקניקיות קפואות שניצלים ובקר וטסנו בהרכב מלא: זוג, שלושה קטינים בחזקת הגיל הרך וארבע מזוודות במשמורת משותפת.
מזוודה אחת הכילה את כל הבגדים שלנו לשבוע (יש מכונת כביסה גם בטריטוריה לא ישראלית) ושלוש מזוודות הכילו אוכל וכלים.
במלון הכשר שהו רק אנשים מבוגרים, כשהלכנו להתפלל בשבת ניגשו אלינו מתפללים המומים, ושאלו אותנו איך הגענו לכאן? ולמה הבאנו את הילדים…
במשך השנים המצאנו ואמצנו עוד ועוד פתרונות לנסיעות לחו"ל במתכונת משפחתית כשרה למהדרין, האמת שיש הנאה מיוחדת באוכל כזה של צימרים בחו"ל. גם הילדים אוהבים במיוחד את האוכל של הצימרים. תבלין ושמו חופשה.
את הטיפים האלה אני רוצה לשתף אתכם בכמה פוסטים:
חלק א' –האוכל, מה אורזים, איך אורזים ומה לא.
חלק ב' – הכלים, המטבח והצימר, כשרות והתארגנות.
חלק ג'- פתרונות לשעת חירום.
טיסה נעימה.
חלק א' – מה אורזים, איך אורזים ומה לא.
מי שמפנטז על ארוחות גורמה, שיפסיק לקרוא עכשיו ויחזור לעבוד, כדי שיוכל לשלם את הסכום הדרוש לטיול מאורגן כשר. השאר יכולים להמשיך.
הארוחות בצימר הם ארוחות של ילדים, ספגטי, מרקים, ירקות מוקפצים, נודלס, תפוחי אדמה עם נקניקיות, אורז וכו. לא מומלץ לטגן קציצות, שניצלים או צ'יפס, כי זה דורש יותר מידי שמן וזה שייך לרשימת המסוכנים.
רשימת המסוכנים היא רשימת המוצרים שאותן יש לארוז בזהירות יתירה, השיטה שלי היא נייר מגבת בכמה סיבובים מכל הצדדים של הבקבוק ושרינק של ניילון נצמד. את כל החבילה אני מכניסה לשקית וסוגרת. בשיטת האריזה למוצרים מסוכנים אני אורזת: שמן, קטשופ, רוטב סויה, רוטב צ'ילי, מיונז (או שתקנו טומי) כשאני עורכת קניות לקראת הנסיעה אני קונה ככל הניתן, רק בקבוקי פלסטיק מיץ ענבים אני מעבירה לבקבוק פלסטי ואוטמת בדבק מלחמה. אופציה נוספת היא לקנות אלכוהול בדיוטי פרי או לקדש על משקה חריף שנקנה בחו"ל ומותר.
הרשימה הבאה היא רשימת היבשים, וכאן חשוב להדגיש שבשביל השלום צריך לעשות פשרות ולכן, גם אם אתם מאמינים בלכתוש שום ולחתוך בצל בסכין שפים ולזרוק לווק הרותח, זה לא הזמן והמקום לפרפקציוניזם, לכו לעמדת התבלינים ותגלו שיש הכול מוכן: שבבי שום, שבבי בצל, פטרוזיליה וכוסברה ועוד. נכון שאפשר לקנות ירקות בחו"ל אבל לדעתי חבל לבזבז זמן בבישול מוקפד בחופש, בנוסף, בסוף יום טיול כולם כ"כ רעבים שהם יאכלו גם בלי תיבול.
פסטה, נודלס, אורז, קטניות, אבקה להכנת פירה, שימורים, סוכר ומלח.כל אלו מומלץ לארוז בניילון נצמד כדי שאם השקית תתפוצץ הניילון שומר מפני זליגה של קטניות לכיסים הפנימיים של המזוודה.
חטיפים– כשאתם פותחים שקת תפוצ'יפס אתן יודעים מראש שזה חצי שקית אוויר, כדי לשמור על הצי'פסים שלמים. אז אוויר לא שוקל אבל, הוא תופס מקום במזוודה, היתה שנה שנסינו להוציא את האוויר מהשקיות ולהדביק אותם, אבל השקיות די נמעכו. בשנים אחרי זה פשוט קנינו פרינגלס ובסלי.
ממתקים– חטיפי אנרגיה זה מצוין, גם סותם תאבון וגם לא שוקל ולא נשבר, לקטנים יותר שוגי וכל היתר יתאימו. מנטוסוחמצוצים זה ממתק מצוין לדחוף לכל מיני מקומות במזוודה וגם עוגיות (אוראו באושר עד)
הפריזר–הגענו למוקש המרכזי… הצידנית עם הקפואים. אז קודם כל להירגע, ברוב מדינות אירופה אפשר להכניס מוצרים קפואים בלי בעיה. הצטיידו בשקיות שומרות קור או צידניות רכות, לא אלו שתופסות חצי מזוודה והם נוקשות ושוקלות יותר מידי, השתמשו בפריזים (קרח יבש) להקפאה מראש, אנחנו גם קונים שלוקים (איגלו) מקפיאים ומפזרים בציידנים, זה שומר על קור ובמהלך הטיול הילדים שותים את זה. בציידנית תוכלו לקחת בשר טחון (בולונז) נקנקיות, גבינה צהובה ומותכת ואנחנו לוקחים גם חומוס.
חלב– אופציה אחת היא להקפיא שקיות חלב ולקחת אותן בצידנית, מוכרחה להודות שלא ניסיתי, אופציה נוספת היא לארוז בשיטת המסוכנים קרטוני חלב עמיד, אם אתם נוסעים למקום שיש נקודה יהודית קרובה פשוט תקנו חלב ישראל ולחם שם.
לחם–כלל ברזל, פיתות מתייבשות ולחם שורד יותר, לכן מומלץ לקחת ככרות לחם. בשנתיים האחרונות התחלנו לקחת טורטיות, זה נהדר להכנת פיצה מהירה, לגלגל עם ירקות מוקפצים או בשר טחון.
זהו, עד כאן להיום, אם הבנתם את רוח הדברים תוכלו להוסיף כל מה שאתם אוהבים ורגילים. סעו לשלום השימורים בפנים.