הכתבה באדיבות עלון – שבתון
מקורה של הקהילה
היסטוריית הקהילה היהודית בבולגריה מתחילה עוד לפני חורבן בית שני, אך הקהילה צמחה באופן משמעותי ביותר רק לאחר גירוש ספרד ב-1492.
ישנן עדויות על הגעתם של יהודים לבולגריה מן המאות השלישית עד השישית לספירה, וכן יש תיעוד על מצבה שנמצאה ליד העיר ניקופול. עדות נוספת להתיישבות יהודית בזמן המלכות הרומית קיימת ברצפת הפסיפס בבית הכנסת מהמאה השנייה בעיר העתיקה של פלובדיב.
יהודים רבים נדדו לבולגריה מהונגריה לאחר הגירוש ב-1376. יהודים ספרדים הגיעו ככל הנראה אחרי 1494, והתיישבו בערים בהן התגוררו יהודים אשכנזים, אלה הגיעו מסלוניקי ומאיטליה. עד 1640 היו בסופיה שלוש קהילות– הרומאניוטים, האשכנזים והספרדים. הגעתם של היהודים מספרד הביאה עמה תרבות, שפה ומנהגים אשר גברו על מנהגיהם של הרומאניוטים והאשכנזים אשר קדמו להם.
יהודי בולגריה חיו חיים יהודים ללא משברים עד אמצע המאה ה-19, כשהחלה ההשכלה להתעורר בבולגריה והביאה עימה שינויים בחינוך של ילדי ישראל. התגברות הרוחות הלאומיות במדינה הביאה גם לרדיפות ופוגרומים של יהודים ובתקופה זו החלו גם להתנוסס רוחות הציונות והלאומיות היהודית אצל יהודי בולגריה.
השואה בבולגריה
בולגריה הצליחה להציל מציפורני הנאצים את רוב היהודים אשר גרו בה, כ-50,000 במספר, למעט כ-12,000 היהודים שגרו בתראקיה ובמקדוניה, שטחים חדשים שסופחו לבולגריה בעקבות הסכמים עם גרמניה הנאצית ועליהם לא הייתה לבולגריה שליטה מלאה.
ב-1943 הגרמנים החלו ללחוץ על הבולגרים לגרש את היהודים למחנות ריכוז בפולין, אולם מלך בולגריה לא נכנע ללחץ הגרמנים וציווה שכל התוכניות לגירוש יהודי בולגריה ייעצרו. כאמור, הוא לא הצליח למנוע את גירושם של חלק מהיהודים.
למרות שלא הייתה שואה בבולגריה במובן של איבוד נפשות, הרי שלא ניתן להתעלם מכך שבמשך שנות המלחמה היו גזרות שונות על היהודים, החל מהגבלות בתחום המסחר ועד החובה לענוד מגן דוד צהוב ברחובות העיר. תושבי בולגריה החלו במחאות נרחבות נגד היחס ליהודים. במקום לעורר אנטישמיות, היהודים המגורשים זכו בסימפטיה של הכפריים. גם הכנסייה בבולגריה התנגדה לצעדי השלטון נגד היהודים ומחתה על החוקים שנקבעו נגד היהודים ועל גירושם מהמדינה.
מיד לאחר השואה רוב האוכלוסייה היהודית של בולגריה עלתה לארץ. לעלייה זו אין אח ורע בהיסטוריה הציונית, בה 90 אחוז מהיהודים עזבו מדינה אשר שמרה עליהם בשואה ועלו לבנות את מדינת היהודים. אלו שנשארו מצאו את חייהם ומוסדותיהם נשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית והחל שם עידן חדש בחייהם של יהודי בולגריה.
התקופה הקומניסטית
התקופה הקומוניסטית השאירה את אותותיה על בני הקהילה. החיים היהודים נאסרו ובמשך עשרות שנים לא היה רב בבולגריה אשר ינהיג את הקהילה. רק לפני כ-20 שנה התחדשה הרבנות בבולגריה, בהגעתו של הרב בכור כחלון, העושה ניסים ונפלאות לחידוש החיים היהודיים בקהילה.
כפי שאירע גם במדינות אחרות שהיו תחת השלטון הקומוניסטי, לא התקיימו בריתות מילה- הן מפאת הגזרות שנגזרו על היהודים והן מפאת שלא היה מוהל. לצערנו, גזרה זו עדיין מקרינה על בני הקהילה בבולגריה ואחוז גדול מהיהודים לא מלים את בניהם עד היום.
למרות הקשיים הגדולים, בית הכנסת המרכזי של הקהילה היה פתוח במשך כל שנות הקומוניזם והתקיימו בו תפילות. במקביל, הרב הראשי, אשר חננאל ז"ל, התאמץ להשאיר את בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי פעיל, אך זה הכעיס את הרשויות. הוא נעצר יותר מפעם אחת וב-1962 נפטר בכלא אחרי שישב שם שנה בגלל סירובו לסגור את בית הכנסת.
כתוצאה מחייהם תחת השלטון הקומוניסטי, החיים הדתיים המאורגנים של הקהילה התמעטו באופן הדרגתי ובמשך שנים רבות ועד היום הקשר של יהודי בולגריה עם המסורת נחלש, נישואי התערובת התרבו ויהודים רבים מרגישים את יהדותם רק בכך שהם אוכלים מצות בפסח ושומרים על מנהגים מסוימים. הדורות שנולדו בין השנים 1945 ו-1989 לא קיבלו כל חינוך יהודי או מסורתי ולכן גדלו ללא כל זהות יהודית.
בולגריה כיום
כיום חיים בבולגריה כ-6000 יהודים. מתוכם כ-3000 בבירה סופיה ועוד 3000 ב-19 קהילות קטנות, בכל אחת בין יהודים בודדים ועד מאות בודדות של יהודים בקהילה.
בית הכנסת הגדול והמרשים חזר לפעילות מלאה ומתקיימות בו תפילות 3 פעמים ביום בימות החול, שבת ומועד. קול התפילה לא פסק על אדמת בולגריה והמנגינות הספרדיות אשר מקורן עוד בספרד לפני הגירוש, ממשיכות להישמע בששון ובשמחה לאחר שנות שלטון קומוניסטי.
אחד התהליכים הנפלאים הקורים כיום בקהילה בבולגריה, הוא חזרתם של הצעירים לזהות יהודית ולפעילות חברתית וקהילתית. כאשר שאלתי את ראשי הקהילה הם הודו בפניי שהאתגר הגדול העומד בפניהם הוא "לטפח חיים יהודים ולשלב את הצעירים בקהילה", לאחר שנים של ריחוק וקומוניזם.
בית הספר היהודי ממלכתי
בית הספר היהודי בבולגריה הוא יחיד במינו- בדרך כלל בתי הספר היהודיים בעולם הם פרטיים ונפרדים ממערכת החינוך המקומית, אולם בבולגריה, שלטונות המדינה לא מאפשרים למיעוטים שונים לפתוח בתי ספר פרטיים ונפרדים. הפתרון שנמצא כדי לתת חינוך יהודי הוא בית ספר ממלכתי, בו יש גם כתות נפרדות ליהודים. בבית הספר לומדים כ-300 ילדים מבני הקהילה.
חידושה של יהדות בולגריה
נדמה שאת עברה של הקהילה היהודית בבולגריה ואת עתידה ניתן לסכם בתפילה אשר חוברה על ידי אחד מרבני הקהילה בעבר ונאמרת מידי שבת בבית הכנסת: "צור ישראל חזק ידי אחינו אשר הם שם, ואמץ את לב שוחרי השלום בכל העולם ובלבב שלם, בקיום חזון נביאנו הגדולים, וברך את ממשלתנו, ממשלת הפועלים והאיכרים בבולגריה הברוכה ומהרה יקוים החזון הגדול: 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'".
rabanim@ots.org.il