סיפורה של הונג קונג המדינה והונג קונג היהודית, הוא סיפורן של שתי משפחות יהודיות אשר השאירו את חותמן על ההיסטוריה הכלכלית והיהודית של הונג קונג בפרט ועל אסיה בכלל. משפחת ששון, שושלת ספרדית עשירה אשר אימפריית הסחורה שלה התפשטה בכל רחבי אסיה ומשפחת כדורי, עוד שושלת ספרדית חשובה, העבירו את עסקיהן להונג קונג בשנת 1842. חמש עשרה שנים לאחר מכן, ב-1857, הוקמה הקהילה היהודית בהונג קונג באופן רשמי.
האחים כדורי ומשפחת ששון, קבעו מדיניות בתחילת דרכם בהונג קונג, שבה הם מעסיקים רק מנהלים ופקידים יהודים, בעיקר ממוצא בגדאדי, כדי לעודד את הצמיחה של האוכלוסייה היהודית ולהושיט יד למהגרים היהודים החדשים. האימפריה הכלכלית שהקימו משפחות אלו במזרח, לצד מפעלי הצדקה הנרחבים שלהם, זיכו אותם בתואר "הרוטשילדים של המזרח".
מעניין לציין שאשתו של סולימאן ששון, פלורה, הייתה אישה מיוחדת, בעלת ידיעות תורניות נרחבות ובעלת מידות. היא הקפידה לצרף לכל מסעותיה ברחבי העולם שוחט ומניין גברים לתפילה. לאחר מות בעלה התגוררה בלונדון ולימדה שיעורי תלמוד בעיר.
משפחת כדורי הגיעה גם היא מבגדאד ופיתחה את עסקיה חובקי העולם במזרח הרחוק ובייחוד בהונג קונג. האחים כדורי נודעו כנדבנים שתרמו מהונם לקהילה היהודית בהונג קונג, אבל גם למוסדות וארגונים יהודיים ושאינם יהודיים ברחבי העולם. בארץ ישראל הם הקימו את בית הספר החקלאי המפורסם "כדורי", וכן היו בין התורמים להקמת האוניברסיטה העברית בהר הצופים. כמו כן הם סייעו וכלכלו אלפי פליטים יהודים במלחמת עולם השנייה עד אשר האח הצעיר, אליעזר כדורי, נעצר על ידי היפאנים וכל רכושו הוחרם.
קשרים עסקיים עם דרום סין, הם אלה שהביאו סוחרים יהודים במשך מאות שנים לנמל הונג קונג. באזור לא הייתה נוכחות יהודית קבועה עד שנת 1842 כאשר הונג קונג הפכה להיות מושבה בריטית בתום "מלחמת האופיום".
האוכלוסייה היהודית בהונג קונג מנתה בשנת 1882 שישים נפשות בלבד וגדלה ל-100 נפשות ב-1921 ול-250 נפשות בשנת 1954.
התרחבות הקהילה היהודית בהונג קונג, נעצרה באופן זמני במלחמת העולם השנייה במהלך הכיבוש היפני, אשר החל בדצמבר 1941 ונמשך עד סוף המלחמה. מיד אחרי מלחמת עולם השנייה, הונג קונג הייתה מוקד להגירה של אלפי יהודים אשר הגיעו מסין, והייתה גם צומת דרכים ליהודים אשר ביקשו להגר לאוסטרליה, ארה"ב וישראל.
בית הכנסת בהונג קונג
בסוף המאה ה-20, החיים היהודים בהונג קונג שגשגו והיה ברור כי יש צורך בבית כנסת קבוע. ב-8 באפריל 1902, נפתח בית הכנסת אוהל לאה בטקס רשמי וחגיגי. בית הכנסת נתרם על ידי משפחת ששון ובשנת 1905 משפחת כדורי יסדה את המרכז היהודי ליד בית הכנסת.
במהלך מלחמת העולם השנייה, היפנים כבשו את העיר ויהודים רבים נכלאו במחנות שבויים. בית הכנסת הוחרם, אבל ספרי התורה הוברחו והוחבאו במקום בטוח במשך המלחמה. בעוד שבית הכנסת לא ניזוק באופן רציני, המרכז היהודי נהרס כליל, ובשנת 1949 משפחת כדורי מימנה שוב את הקמה של מרכז חדש באותו מקום.
כמעט ללא שורשים
התפתחותה של הונג קונג כמרכז עסקי משגשג בשנים האחרונות משכה אלפי מהגרים, בין היתר הרבה משפחות יהודיות מארה"ב, ישראל, בריטניה, צרפת, אוסטרליה וקנדה. הקהילה היהודית בהונג קונג צמחה במהירות בעשור האחרון וכעת מונה כ-4.000 איש.
המבקר בקהילה היהודית בהונג קונג יחוש בקהילה בעלת אופי חברתי וחביב אולם ללא שורשים עמוקים והיסטוריה רצופה. הקהילה מורכבת בעיקר מאנשי עסקים ומעטות מאד הן המשפחות הוותיקות כדוגמת משפחות ששון, כדורי, חרדון, ברכה ואחרות שהגיעו במאה הקודמת. יש גם מעט משפחות אשכנזיות וותיקות אשר הגיעו משנחאי לאחר כיבוש היפנים.
משפחות רבות מגיעות כנציגות של חברות עסקיות ברחבי העולם ומפנות את מקומן למשפחות אחרות לאחר מספר שנים. מבנה אנושי זה משפיע ללא ספק על הקשר של היהודים לקהילה ועל האפשרות ליצור ולקיים קהילה בעלת שורשים במקום.
הקהילה בהונג קונג הפכה ל"מיטינג פוינט", נקודת מפגש וקיבוץ גלויות בין יהודים מכל העולם. גם הפן האסייתי לא נעלם מן העין וגם נשים סיניות וקמבודיות נשואות ליהודים ובעיקר לישראלים.
חמש קהילות יהודיות
בהונג קונג קיימות כיום 5 קהילות. קהילת "אוהל לאה" הפועלת סביב בית הכנסת היא הוותיקה ביותר. קהילה זו מספקת את כל השירותים הרוחניים הדרושים ליהודים הגרים במקום וכן לתיירים ואנשי עסקים רבים הפוקדים את העיר. במסעדה הכשרה של הקהילה, ניתן לראות מידי יום ובעיקר בשבתות עשרות רבות של יהודים מכל העולם השובתים בעיר לרגל עסקיהם.
"שובה ישראל", קהילה אורתודוקסית נפרדת אשר חרטה על דיגלה לקרב ישראלים המטיילים באסיה וגם בה מתקיימות תפילות מידי יום ויש בה מסעדה כשרה.
חב"ד פועל בהונג קונג משנת 1985. הקהילה הרפורמית, אשר הוקמה בשנת 1988, "קהילת ציון", נמצאת בצד השני של העיר, בקאולון, וחבריה הם בעיקר אנשי העסקים העושים את מלאכתם בעיר ומבקשים לקיים תפילות במניין, שיעורי תורה ואוכל כשר.
בהונג קונג קיים בית ספר יהודי יסודי, "כרמל" בו לומדים כ-200 תלמידים.
rabanim@ots.org.il
הכתבה באדיבות עיתון שבתון