מסע אל עולם שנעלם ואיננו עוד
הצועד כיום ברחובות הרובע השביעי של בודפשט, ירגיש ללא ספק כמי שפוסע ברחובות העיירה היהודית באירופה במאה הקודמת. הקהילה האורתודוקסית, על מוסדותיה; השטיבלך, האטליז, הדמויות השונות, מעלים את ריחה וזיכרונה של יהדות שהייתה ואיננה עוד.
צמוד לרובע השביעי, על רחוב מרכזי סואן, מתרומם בית הכנסת הנאולוגי "דוהאני", בית הכנסת הגדול ביותר באירופה בו התרחשו שתי תופעות חשובות והיסטוריות ייחודיות. ראשית, בנימין זאב הרצל, קיים את בר המצווה שלו בבית הכנסת זה. שנית, לאחר שגרמניה כבשה את הונגריה ב-1944, משרדיו של אייכמן שהגיע לגרמניה לארגן את השמדת היהודים, היו בבית הכנסת הזה ולכן בניין בית הכנסת נשמר בשלמותו.
הקהילה האורתודוקסית והקהילה הנאולוגית- הפילוג אז והיום
קיים קושי בהגדרה של התנועה הנאולוגית, כיון שאין אנאלוגיה לנאולוגיה. הנאולוגים הם לא אורתודוקסים, הם לא קונסרבטיבים ולא רפורמים. הם תופעה היסטורית ייחודית אשר סממנים ממנה נשארו עד היום.
בשנת 1868 התקיים כינוס של הקונגרס של יהודי הונגריה בכדי לדון בחילוקי הדעות המתמשכים בין החרדים למשכילים בנושא ארגון הקהילות שלהם. הקונגרס גרם ליצירת שלושה טיפוסי קהילות שונים בהונגריה: האורתודוקסים, הנאולוגים והסטטוס קוו. האורתודוקסים דרשו שמירה על המסורת הקהילתית הקיימת ללא כל שינוי ודבקו באמרה ש"חדש אסור מן התורה". הנאולוגים בקשו לחדש את פני היהדות לטענתם ללא שינויים בהלכה ובשולחן ערוך ורצו להשתלב בחברה הסובבת. הקבוצה השלישית שהתפלגה בעקבות הקונגרס, הייתה "הססטוס קוו" שביקשו להמשיך כמנהגם, לא רצו להתפלג ומיקמו את עצמם באמצע.
למרות שהאורתודוקסים התייחסו לנאולוגיה כדת חדשה ובדימוי לרפורמה, התנועה הנאולוגית ראתה את עצמה כתנועה הפועלת על פי ההלכה לפי תנאי המקום והזמן. הנאולוגים טענו שיש צורך להתאים את החיים היהודיים ולא את הדת, לתנאי המקום והזמן (לעומת הרפורמים). הם התכוונו להיענות להלכי הרוח של הזמן מבלי שהוראת ההלכה תפגע בחיים היהודיים. למעשה, הם שללו שינוי בהלכה הבסיסית בדיני אישות, איסור והיתר, לוח השנה ושבת וחגים. גם אז וגם היום, רב נאולוגי לא יערוך חופה וקידושין לזוג מעורב.
נדמה שניתן לתאר את הפילוג בשלביו הראשוניים כפילוג חברתי יותר מאשר דתי. כך ניתן גם להסביר את הקרע ואת הקיטוב שנוצר בחברה היהודית וגרם לכך שהאורתודוקסים לא נכנסו לבתי כנסיות של נאולוגים ואף הקפידו לא לשחק איתם בין גדולים ובין קטנים.
מי הם יהודי הונגריה כיום?
למרות שהסקרים הדמוגרפים מצביעים על אוכלוסיה יהודית של כ-100.000 יהודים בהונגריה, יהודים אלו אינם נוכחים ואפילו נסתרים. לאחר השואה נותרו בהונגריה כ-145.000 יהודים, רבים מהם עלו לארץ.
בסקר השתייכות דתית שנערך בהונגריה, רק 14.000 איש הצהירו שהם יהודים באמונתם. גם ביום כיפור, כל בתי הכנסת בעיר, אורתודוקסים ונאולוגים גם יחד, לא מקבצים יותר מאשר 7.000 עד 8.000 איש. הדבר אומר דרשני. היכן היהודים בהונגריה?
התחושה הראשונית היא שיהודים עדיין מפחדים לגלות את יהדותם בהונגריה שלאחר השואה והשלטון הקומוניסטי ויש מעין תופעה של "יהודים ווירטואליים".
נדמה שעל יהדות הונגריה נחתו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות מכות קשות אשר השפיעו על גורלה עד היום וגרמו להתרחקות יהודים רבים מהקהילות ומזהותם היהודית. האמנציפציה, הפילוג בין הקהילות, השואה, המשטר הקומוניסטי וההתבוללות הגדולה לא הצליחו לשמר את תפארתה של יהדות הונגריה.
אחוזי ההתבוללות בהונגריה הם מהגבוהים באירופה ובעולם, ומדובר על יותר מ-80 אחוזי התבוללות. מוסד הנישואין באוכלוסיה בכלל ובקהילה היהודית בפרט איננו מרכזי ואטרקטיבי (מתקיימות בסה"כ כ-12 חתונות יהודיות בשנה! בלבד)
הקהילות היהודיות ומוסדותיהם
כיום יש בבודפשט כ-20 בתי כנסת (6 אורתודוקסים והשאר נאולוגים), חלקם פעילים בחגים, אחרים בשבתות ובודדים במשך השבוע. כמו כן יש 3 בתי ספר (יסודי ותיכון), 3 מסעדות כשרות, 2 עם הכשר אורתודוקסי ואחת עם הכשר נאולוגי. אטליז כשר, מקווה טהרה, בית אבות יהודי ובית קברות יהודי.
הקהילה האורתודוקסית היא כיום קהילה קטנה עם גרעין מבוגר ההולך ומתמעט ועם מעט מאד צעירים, אשר ברובם הם בעלי תשובה ולא המשך ישיר של יהודי הונגריה האורתודוקסים שהיו חלק מההיסטוריה של הונגריה.
למעשה אין צעירים שנולדו בקהילה האורתודוקסית. האורתודוקסים האמיתיים, ההיסטוריים, עזבו את הונגריה. הייתה עליה גדולה בשנת 1956 בעקבות המרד האזרחי נגד השלטון הסובייטי ובשנת 1960 הייתה בריחה מהשלטון הקומוניסטי.
הנאולוגים של היום, הם לא הנאולוגים של פעם והאורתודוקסים של היום, אינם האורתודוקסים של פעם. אלו ואלו אינם צאצאים ביולוגים ואף לא רוחניים ליהודים אשר החלו את הפילוג העמוק ביהדות הונגריה ואשר השאיר את אותותיו עד היום. כיום בהונגריה, האורתודוקסים הם הציבור הדתי והנאולוגים הם הציבור החילוני או מסורתי, אבל לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך חלוקה קהילתית וסוציולוגית.
למרות הפילוג בעבר, נדמה שהיום יש קשר בין הקהילות, לפחות ברמה הבסיסית. קיים ארגון "ברית הקהילות היהודיות" אשר הנשיא שלו הוא נאולוגי והסגן נשיא אורתודוקסי.
כ-140 שנה לאחר פילוג הקהילות, אנו יכולים לשאול את עצמנו, האם היה בכך תועלת? האם הפילוג גרם לחיזוק הקהילה והיהדות במקום? האם הפילוג שמר על היהודים? מה היה קורה אלמלא הקהילות היו נפרדות? לאלקים פתרונים.
הכתבה באדיבות עלון – שבתון
[…] מסלול זה מתחיל בכיכר Kossuth Lajos (זה גם שם תחנת המטרו) שנמצאת מול הפרלמנט (Országház). אם ברצונכם לבקר בפרלמנט, רצוי לקנות כרטיסים מראש (אפשר כאן). לאחר מכן תמשיכו דרומה לאורך הדנובה עד ל״נעליים על נהר הדנובה״, האנדרטה המפורסמת לזכר הרוגי מלחמת העולם השניה. משם המשיכו לאורך הנהר עד לכיכר Széchenyi István. משם התקדמו אל Vörösmarty tér– אחת הכיכרות המרכזיות של בודפשט, מלאת מסעדות, בתי קפה וחנויות. משם המשיכו אל כיכר Vigadó שממנו יוצא המדרחוב המפורסם ואצי אוצה. לכו לכל אורכו של המדרחוב ותהנו ממגוון חנויות, רשתות, מסעדות ובתי קפה. זה גם הרגע לנוח ולאכול משהו קטן. בסוף ואצי אוצה תמצאו את השוק המקורה הענק, שווה ביקור, גם אם אתם לא מתכוונים לקנות כלום. משם המשיכו לכיוון תחנת המטרו Astoria ומעט אחריה תמצאו את הרובע היהודי. בפינת הרחובות Dohány ו- wesselényi, תמצאו את בית הכנסת הגדול. בית הכנסת מרשים ויפה, שווה לבקר גם במוזיאון הצמוד. המשיכו על רחוב wesselényi לאנדרטת השואה המפורסמת- Emanuel Tree. המשיכו על רחוב רומבך סבשטיאן עד לבית הכנסת רומבך, שם תסיימו את המסלול הנוכחי. תוכלו להמשיך לשוטט ברובע היהודי, בעיקר ברחובות Dob או Kazinczy ומסביב. באיזורים אלו תמצאו כמה מסעדות ובתי קפה כשרים להנאתכם. עוד על הקשר היהודי- ההיסטוריה של הקהילה היהודית בבודפשט תוכלו לקרוא בכתבה כאן. […]