האם יש יהודים בארמניה? זו השאלה שנשאלתי פעמים רבות לאחר שחזרתי מביקור בארמניה. התשובה היא חיובית ואף יותר מכך, יש קשר עתיק יומין ודמיון רב בין העם הארמני אשר חלקו יושב על אדמתו וחלקו בגלות לבין העם היהודי.
ייחודה של ארמניה
הרפובליקה הארמנית היא מדינה אסייתית, שנמצאת בין הים השחור והים הכספי. המדינה גובלת בטורקיה במערב וגרוזיה בצפון וכן באיראן ובאזרבייג'ן. מדינת ארמניה, המדינה הנוצרית הראשונה בהיסטוריה, בעבר רפובליקה בברית המועצות, עצמאית מאז 1990 ושוכנת היום על 10 אחוז בלבד מהמולדת ההיסטורית של הארמנים ושאר המדינה הוא כיום חלק מטורקיה, השכנה.
היהודים בארמניה
ישנן עדויות לישיבת יהודים באזור ארמניה כבר מהמאה ה-1 לפנה"ס מתוך הנחה שהם הגיעו לשם או בגלות בבל או עם חורבן בית ראשון וישבו שם כאשר ארמניה הייתה חלק מהאימפריה הפרסית.
קשה ליצור תמונה כוללת של הנוכחות היהודית בארמניה, בגלל חוסר הדיוק של דיווחים היסטוריים וחוסר אישורם. אולם, השילוב של הידע ההיסטורי הקיים ומציאות ארכיאולוגית, פותחות חלון צנוע להיסטוריה הכללית של מציאות יהודית בארמניה.
במאות ה-13 עד ה-15 קהילה יהודית אחת לפחות פרחה בארמניה. עדויות מראות שהיהודים הארמנים הגיעו מפרס. יהודים רבים חיו בעיר אגגיס, ומצבותיהם נמצאו. ב-1375, כשארמניה נכבשה ע"י הממלוקים, הקהילות היהודיות נעלמו, במשך חמש המאות הבאות אין שום עדות להימצאות יהודים בארמניה.
ארמניה היהודית היום
כיום יש בארמניה כ-700 יהודים, בעיקר בירוואן הבירה. מאז 1840 מתיישבים יהודיים הקימו קהילות אשכנזיות וספרדיות בירוואן.
ארמניה משכה יהודים לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמקום של שפע יחסי ואנטישמיות מעטה.
בזמן ואחרי מלחמת העולם השנייה מאות יהודים עברו לארמניה הסובייטית. האוכלוסייה היהודית בארמניה גדלה לכ-5,000 איש. ב-1959 האוכלוסייה היהודית הגיעה לשיאה בארמניה הסובייטית, עם כ-10,000 אנשים. גל נוסף של מהגרים יהודים הגיעו לעיר בין 1965 ל-1972, בעיקר משכילים, אנשי צבא ומהנדסים. יהודים אלה הגיעו מרוסיה ואוקראינה, ונמשכו לחברה הליברלית יותר. בין 1992 ל-1994 יותר מ-6,000 יהודים עלו לארץ, בגלל הניתוק הפוליטי והשפל הכלכלי של ארמניה.
בירוואן יש בית כנסת קטן אחד ואין מקווה בעיר. קצב נישואי התערובת בין יהודים ונוצרים בארמניה הוא גבוה מאד. בשבתות מתקיימות תפילות וגם בשני וחמישי. באופן סמלי הגעתי לביקור בארמניה בעשרה בטבת, וזכיתי להתפלל במניין מקומי תפילת שחרית. יהודים בודדים אשר ניכר שעשו מאמץ גדול הגיעו למניין והתפללו בהדרכתו של רב הקהילה ושליח חב"ד במקום, הרב מאיר בורשטיין.
דמיון בין ארמנים לעם ישראל
פעמים רבות, נעשה ניסיון להשוות ולדמות בין היהודים לבין הארמנים. נדמה שלמרות השוני הקיים בין העמים והתרבויות, ניתן למצוא מוקדים משותפים בתחום הזהות, בנושא גלות העם ממדינתו וכמובן בנושא השואה שפקדה את שני העמים. הארמנים והיהודים, עברו התנסויות קשות של גלות, של השמדה המונית ושל תחייה לאומית עם עצמאות מתחדשת, כנגד כל הסיכויים.
סובוטניקים יהודים בסבאן
אולם למרות מיעוט היהודים בארמניה, יש קבוצה ייחודית של סובוטניקים יהודים בכפר סבאן, אשר שמרו על הגחלת היהודית במשך השנים.
חוויה מיוחדת הייתה לי במסע לארמניה הביקור אצל הסובוטניקים היהודים. נסעתי מירוואן, לסבאן. הנסיעה היא על הרים וככל שעולים בגובה יורדים במעלות ונעשה קר יותר. הגענו למינוס 20 מעלות ולשמחתי הביקור לא היה בחודש ינואר בו מגיעים גם למינוס 30 מעלות.
מקורם של הסובוטניקים בהיסטוריה הרוסית לפני כ200 שנה. משמעותו של המושג "סובוטניק" הוא בשפה הרוסית "סובוטה" – "שומר שבת", קרי כת ה"שובתים" או "שומרי שבת".
בסוף המאה ה18 התפתחה ברוסיה תופעה מעניינת, קבוצות של נוצרים החלו לאמץ לעצמם אורח חיים יהודי. תחילה הם הפכו ל"מתייהדים" כלומר חיים כיהודים אולם מאוחר יותר חלקם עברו תהליך של גיור והצטרפות להעם היהודי.
גל ההתגיירות ההמונית ברוסיה הגיע לשיא הגאות בראשית המאה ה19. כפרים רבים ואפילו מחוזות שלמים של תושבים ממעמדות שונים, סוחרים בעלי מלאכה ועיקרים באו בהמוניהם ונלוו לקהל עדת ישראל ומצאו לעצמם שוחטים ומוהלים מליטא.
הסובוטניקים היהודים בסבאן, ארמניה, מתפללים כל שבת ביחד. בליל שבת, קשה להם להיפגש עקב הקור אבל בבוקר הם תמיד נאספים גם אם אין מניין. כיום מתפללים בבית פרטי וכמעט ללא מניין אולם בשנות פריחתה של הקהילה בשנות השלושים של המאה העשרים, חיו בכפר כ500 משפחות, יותר מ 2.000 איש. כיום יש כ50 סובוטניקים בכפר.
בעבר הם הדפיסו בכפר סידור בעברית ורוסית עתיקה והיה בית כנסת עם מניינים מכובדים, שחרית וערבית. היה גם מוהל ושוחט בכפר וכמובן שכל הגברים מהולים. במשך השנים לא היה מקווה במקום, אבל נשים הקפידו ללכת לטבילה בבית המרחץ המקומי. כל משפחות הסובוטניקים התחתנו בינם לבין עצמם.
בכניסה לכפר סבאן, בכפר ילינובקה, יש בית קברות של הסובוטניקים היהודים המגודר ומסומן עם מגן דוד ועם מצבות עם שמות עבריים. ראשוני המצבות הם משנת 1881.
כיום, יורי בן אהרון, ישי בן זכריה, ועוד כמה עשרות סובוטניקים יהודים מנסים להמשיך לשמור על יהדותם, למרות שהרבה צעירים עזבו את הכפר. כשאחרוני הקהילה הזו ימותו, זה יסמל את סופם של 200 השנים של מסירות נפשם של הסובוטניקים בארמניה ובקהילות פזורות בברית המועצות לשעבר לקיים את יהדותם. כאשר שאלתי את יורי בן אהרון מה שמר עליהם במשך השנים הוא השיב: "כוחה של אמונה".
הכתבה באדיבות עלון שבתון