מה מצאו בה היהודים שהגיעו לאמסטרדם אשר החליטו לקרוא לה, "המקום", "המדינה", ו"ירושלים החדשה"?
קהילת אמסטרדם היא אחת הקהילות החשובות והמפורסמות בהיסטוריה היהודית אשר השאירה את חותמה על כל העולם היהודי החל מהמאה ה-17. אמסטרדם הייתה, ללא ספק, עיר של חכמה ותורה במקום אחד. במשך 300 שנה של קיום הקהילה, נולדו בה והגיעו אליה דמויות תורניות והשכלתיות רבות אשר השאירו את חותמם על העיר ועל העולם היהודי. במאה ה-18 הקהילה באמסטרדם נחשבה לעיר ואם בישראל ולקהילה האיתנה ביותר באירופה, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה כלכלית. בעיר פעלו בתי דפוס יהודים רבים אשר דאגו להפיץ את תורתם של חכמיה בכל רחביה אירופה והעולם היהודי.
קהילת יהודי אמסטרדם הייתה אוד מוצל מאש. היא נולדה במאה ה-16 עם יהודים שברחו מידי חרב האינקוויזיציה ובסופה חזרה להיות אוד מוצל מאש כאשר רוב היהודים שבה נספו בשואה, אלא שבאמצע היו בה מאות שנים של עטרת זהב. למעשה, רוב ההיסטוריה של היהודים בהולנד התחוללה בין סוף המאה השש-עשרה למלחמת העולם השנייה.
מקורה של הקהילה היהודית באמסטרדם
הנוכחות היהודית בהולנד הייתה מזערית עד המאה ה-16. היו בה רק קהילות קטנות ומבודדות ומשפחות מפוזרות. הרישומים מעידים שהיהודים נרדפו וגורשו ממנה על בסיס קבוע. הרדיפה הקשה ביותר אירעה ב-1349 ו-1350, אחרי שהיהודים הואשמו בהפצת המגיפה השחורה. במשך 200 השנים הבאות כנראה לא נשארו בה יהודים כלל, עד ששליטי הולנד מרדו בספרד בשלהי המאה השש עשרה ויצרו את המחוזות המאוחדים של הולנד.
האזור הידוע כיום כהולנד היה פעם חלק מהאימפריה הספרדית, אך ב-1581 הפרובינציות ההולנדיות הצפוניות הצהירו על עצמאות. הגורם העיקרי היה הרצון לקיים את הדת הנוצרית הפרוטסטנטית, שהייתה אסורה אז תחת השלטון הספרדי הקתולי ולכן סובלנות דתית היוותה גורם חוקתי חשוב במדינה העצמאית הטרייה. חופש הדת, משך את תשומת ליבם של היהודים, שסבלו מדיכוי דתי בחלקים נרחבים של אירופה והעולם.
ב-1597 הרפובליקה ההולנדית הצהירה שאף אחד לא יירדף בגלל דתו. כך יהודים יכלו להינשא, לא חויבו ללבוש סמל מייחד או לחתום על הצהרה שהם יהודים. לא היה כמעט מקום באירופה בו יהודים נהנו מחירויות בסיסיות אלו. כך, הפרובינציות של הולנד שנהנו מהעצמאות הטרייה סיפקו הזדמנות אידיאלית ליהודים האנוסים מארצות אחרות להתבסס מחדש ולקיים את הדת בפתיחות, והם היגרו, בעיקר לאמסטרדם.
היהודים האשכנזים
אמנם ראשוני המתיישבים באמסטרדם היו יהודים ספרדים אשר היו במשך שנים בעלי ההשפעה הגדולה בקהילה, אולם החל מאמצע המאה ה-17 (1630) הגיעו להולנד יהודים ממרכז ומזרח אירופה אשר עם הזמן, הפכו לחלק המרכזי והגדול של הקהילה היהודית. הרדיפות וההרג בפולין ובליטא גרמו להגירה המונית של יהודים מארצות אלו להולנד.
מספר האשכנזים גדל בקצב גדול בהרבה משל הספרדים: בסוף המאה השמונה עשרה הקהילה הספרדית התייצבה בסביבות כשלושת אלפים חברים והקהילה האשכנזית גדלה עד שמנתה 20 אלף חברים.
הפסיכולוגיה של האנוסים באמסטרדם
הגעתם של היהודים האנוסים לאמסטרדם הייתה מלווה באווירה מיוחדת ומצב נפשי ייחודי.
היהודים הספרדים שהגיעו לאמסטרדם, חיו בספרד ופורטוגל חיים כפולים. רוב היהודים אשר עברו תהליך של התנצרות והפכו ל"קונברסוס" או "נוצרים חדשים" בעיני האוכלוסייה המקומית, ביקשו להתבולל בחברה הקתולית שקיבלה אותם במסגרתה. אחרים הוסיפו לשמור בסתר על מנהגים יהודיים או על אותם מנהגים שהם זכרו כמנהגים יהודיים.
האנוסים שהגיעו לאמסטרדם וליעדים אחרים בעולם היהודי, היו כבר דור שלישי, רביעי, חמישי לאחר המרת דתן של המשפחות היהודיות. גם אלו שהמשיכו לשמור על יהדותם, קיבלו חינוך קתולי וגדלו לתוך עולם של מושגים נוצרים. הם לא זכו לחינוך יהודי או לחוויה יהודית של בית כנסת. במשך כמה דורות האנוסים חיו בתור נוצרים, השתתפו באורחות חייהם ובמוסדות החינוך שלהם, קיימו כלפי חוץ את מנהגיהם. האם זו לא סיבה מספקת להפנים את עולם המושגים הנוצרי ואת דרכי חשיבתם?
מצב זה גרם למעין ערבוב של מושגים אמוניים ולעיתים אף של מנהגים. נוצרה מעין דת חדשה אשר יש בה תרכובת של שתי הדתות בעת ובעונה אחת. למשל, האנוסים ראו במלכה אסתר את הדמות החשובה אליה הם התפללו, שכן היא הייתה ה"אנוסה הראשונה" אשר הסתירה את עמה ואת מולדתה. אולם הם נהגו להתפלל ל"סנטה אסתר" – כלומר אסתר הקדושה המגינה עליהם, זהו מושג נוצרי הזר ליהדות.
בראשית הדרך, היהודים שהגיעו לאמסטרדם היו אנוסים ונוצרים חדשים, אבל מהר מאד הם הרגישו שבאמסטרדם הם יכולים ל"צאת מהארון" ולהצהיר שוב על יהדותם בגלוי. ואכן רבים מהם שבו בפרהסיא ליהדות, מלו את בשרם, הצטרפו לבתי כנסת והחלו ללמוד מחדש את תורה משה.
אחת השאלות ההלכתיות והמעניינות ביותר, אשר נשאלו רבנים באמסטרדם עוסקת באנוסים אשר אחרי שהגיעו לאמסטרדם ביקשו היתר רבני לשלוח את בניהם לבית הספר לכמורה מסיבות של פרנסה. מתוך השאלה ופרטיה ניתן להבין באיזה עולם יהודי, נפשי וחברתי מיוחד ומבולבל חיו האנוסים בתקופה זו.
האנוסים חיפשו את גאולתם באפשרות לשוב לחיים יהודים נורמאלים אשר לא מתקיימים רק בתוך הלב פנימה, אלא גם בחיי החברה והקהילה. גם מי ששמר על מצוות בביתו, הרגיש שמימד זה חסר לו בעבודתו הדתית ומכאן הצורך לעבור לקהילות שאפשרו להם "לצאת מהארון". המעבר לאמסטרדם ולקהילות אחרות היה מתוך מגמה לצאת מהגלות הפנימית שנגזרה על האנוסים ולצאת מאפלה לאורה.
קהילת אמסטרדם הייתה צריכה לשלב את הנוצרים החדשים לתוכה ולהפכם ליהודים חדשים, האתגר לא היה קל. לצורך כך, נחלצו בני הקהילה להחיות את התרבות היהודית אשר אבדה בספרד ולחזור ולעצב אורח חיים של "היהודים החדשים". הקמת מערכת חינוך מפוארת לטובת יהודים אלו, היא ככל הנראה זו שזכתה את אמסטרדם בתואר "ירושלים החדשה".
rabanim@ots.org.il
הכתבה באדיבות עלון שבתון