תפריט ניווט

בדרך, מהיער השחור לאמסטרדם, עצרנו בוורמס.

למצוא את וורמס לא היה קשה, עוד נקודה על המפה…

עצרנו בחניון של סופר מול המוזאון היהודי והלכנו שלוש דקות ברגל, בין  הבתים גלינו את בית הכנסת (ששוחזר) לאחר הפוגרום בליל הבדולח.

אפשר היה רק לדמיין איך פעם הכל היה שוקק חיים – חיים  יהודיים.

בית הכנסת של רש"י והמוזאון היהודי היו סגורים, עובר אורח ניסה לעזור לנו והצלחנו להבין שבשעה 13:30 יפתחו את בית הכנסת.

הסתובבו באזור ונסינו לדמיין מה היה שם פעם..  משמאל לבית הכנסת הקיר שזז והשקע שנותר.

לפי דברי של הרב מני ברומר, ששימש בעבר כרבה של וורמס, הקיר לא זז לאימו של רש"י ראו בכתבה כאן

בכל מקרה, כך או כך הילדים התרגשו למראה הקיר הניסי.

11953131_10153773112004928_5987674743431476852_n

 

בהמשך הגיעה עוד קבוצת מטיילים ישראלית, שלמרבה הבושה והצער לא ידעו מי הוא רש"י

אפילו היו כמה שכעסו על אחרים שביקשו להתפלל בבית הכנסת, לא התערבתי בוויכוח, רק חשבתי על זה שהעברית שהם מתווכחים בה היום, עם כל הכבוד לבן יהודה, בלי רש"י – לא הייתה נשמרת…

טוב, בכל מקרה, אנחנו כמטיילים עצמאים חופשיים ממריבות וויכוחים קבוצתיים, המשכנו לעבר החדר בו למד רש"י (משוחזר) והכסא (מקורי)

11986963_10153773122109928_7066044385045788862_n

 

ירדנו למרתף, המקווה היה סגור לרגל שיפוצים או מפני שהוא מסוכן.

דרך המדרחוב הלכנו לבית הקברות היהודי שם קבור המהר"ם מרוטנבורג, זהו בית הקברות היהודי העתיק ביותר באירופה.

למעשה, הדרך היתה ארוכה וחבל שלא נסענו לשם ברכב.

בעוברנו דרך המדרחוב, ראינו בכניסה לבתים רבים את לבני הזהב עם שמות היהודים שגרו בבתים ונספו שם, זה היה שיעור בהיסטוריה של עם ישראל…

אגב, המדרחוב היה מלא!!!!!! מוסלמים בלבוש מסורתי, כנראה טורקים,  ומסעדות שווארמה (חלאל) מסתבר שהגרמנים מעדיפים אותם, שיהנו.

מרצפות זהב עם שמות היהודים... פעם גרה כאן משפחת וייס

מרצפות זהב עם שמות היהודים… פעם גרה כאן משפחת וייס

 

בבית הקברות היהודי שררה שלווה, כולם נחו בשלום על משכבם, חוץ מכמה מצבות שראו שניתצו אותן, חלק הוחזרו למקומם הפוך (אנחנו קוראים עברית…)

התפללנו ליד קברו של המהר"ם מרוטנבורג, ואני חושבת שיש למשטרת ישראל מה ללמוד ממנו, לדעתי יפתרו את הבעיה של אלימות נגד נשים.

וכך כתב המהר"ם מרוטנבורג:

"והמכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חברו … ודרך הגויים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ (לקצוץ) את ידו אם רגיל בכך…"

לאחר שקראנו פרקי תהילים לבית עלמין, הילדים הסתובבו וקראו ככל הניתן את הכתוב על גבי המצבות, השמות והכיתובים היו מרתקים.

11896070_10153773112724928_4608663791676703763_nחזרנו לרכב, עם מועקה בלב, על חיים יהודיים שהיו שם ולא עוד…

התנחמנו בעובדה שכל ילד,ילדה איש ואישה יהודיים לומדים היום רש"י וראשונים (המהר"ם),  ואלו הם חיי נצח.

 

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>